Vayedaber

הלכה: אֵילּוּ דְבָרִים בַּפֶּסַח כול'. זוֹ הֲלָכָה נֶעֶלְמָה מִזִּקְנֵי בָּתֵירָה. פַּעַם אַחַת חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין אִם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת אִם לָאו. אָֽמְרוּ. יֵשׁ כָּאן בַּבְלִי אֶחָד וְהִלֵּל שְׁמוֹ. שֶׁשִּׁימֵּשׁ אֶת שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. יוֹדֵעַ אִם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת אִם לָאו. אֶיפְשַׁר שֶׁיֵּשׁ מִמֶּנּוּ תוֹחֶלֶת. שָֽׁלְחוּ וְקָֽרְאוּ לוֹ. אָֽמְרוּ לוֹ. שָׁמַעְתָּ מִיָּמֶיךָ. כְּשֶׁחָל אַרְבָּעָה עֶשְׂרֵה לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. אִם דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת אִם לָאו. אָמַר לָהֶן. וְכִי אֵין לָנוּ אֶלָּא פֶסַח אֶחָד בִּלְבַד דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת בְּכָל שָׁנָה. וַהֲלֹא כַמָּה פְסָחִים יִדְחוּ אֶת הַשַּׁבָּת בְּכָל שָׁנָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מֵאָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מָאתַיִם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שָׁלֹשׁ מֵאוֹת. מָאן דְּאָמַר. מֵאָה. תְּמִידִין. מָאן דְּאָמר. מָאתַיִם. תְּמִידִין וּמוּסְפֵי שַׁבָּתוֹת. מָאן דְּאָמַר. שָׁלֹשׁ מֵאוֹת. תְּמִידִין וּמוּסְפֵי שַׁבָּתוֹת שֶׁלְיָמִים טוֹבִים וְשֶׁלְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשֶׁלְמוֹעֲדוֹת. אָֽמְרוּ לוֹ. כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁיֵּשׁ מִמְּךָ תוֹחֶלֶת. הִתְחִיל דּוֹרֵשׁ לָהֶן מֵהֶקֵּשׁ וּמִקַּל וָחוֹמֶר וּמִגְזֵירָה שָׁוָה. מֵהֶקֵּשׁ. הוֹאִיל וְתָמִיד קָרְבַּן צִיבּוּר וּפֶסַח קָרְבַּן צִיבּוּר. מַה תָמִיד קָרְבַּן צִיבּוּר וְדּוֹחֶה [שַׁבָּת]. אַף פֶּסַח קָרְבַּן צִיבּוּר דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. מִקַּל וָחוֹמֶר. מַה אִם תָּמִיד שֶׁאֵין חַייָבִין עַל עֲשִׂייָתוֹ כָרֵת דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. פֶּסַח שֶׁחַייָבִין עַל עֲשִׂייָתוֹ כָרֵת אֵינוֹ דִין שֶׁיִּדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. מִגְזֵירָה שָׁוָה. נֶאֱמַר בְּתָמִד בְּמֽוֹעֲדֽוֹ וְנֶאֱמַר בְּפֶסַח בְּמֽוֹעֲדֽוֹ׃ מַה תָמִיד שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בְּמֽוֹעֲדֽוֹ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. אַף פֶּסַח שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בְּמֽוֹעֲדֽוֹ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. אָֽמְרוּ לוֹ. כְּבָר אָמַרְנוּ אִם יֵשׁ תּוֹחֶלֶת מִבַּבְלִי. הֶקֵּישׁ שֶׁאָמַרְתָּ יֵשׁ לוֹ תְשׁוּבָה. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בְתָמִיד שֶׁכֵּן יֵשׁ לוֹ קִיצְבָה. תֹּאמַר בְּפֶסַח שֶׁאֵין לוֹ קִיצְבָה. קַל וָחוֹמֶר שֶׁאָמַרְתָּ יֵשׁ לוֹ תְשׁוּבָה. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בְתָמִיד שֶׁהוּא קָדְשֶׁי קָדָשִׁים. תֹּאמַר בְּפֶסַח שֶׁהוּא קֳדָשִׁים קַלִּים. גְּזֵירָה שָׁוָה שֶׁאָמַרְתָּ. שֶׁאֵין אָדָם דָּן גְּזֵירָה שָׁוָה מֵעַצְמוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

היקש שאמרת. ואין זה היקש ממש שאין משיבין עליו דלא מצינו בכתוב שהקשו אלא בבנין אב ובמה מצינו קאמרת ויש להשיב אם אמרת בתמיד שכן לו קצבה בכל יום ויום שני כבשים ותדיר הוא:

כבר אמרנו אם יש תוחלת מבבלי. שכל דבריו מופרכים הן:

כבר אמרנו שיש ממך תוחלת. בדרך בדיחותא דמהיכא נפקא לך בפסח גופיה:

ומוספי שבתות של יום טוב וכו'. ובתוספתא גריס יותר משלש מאות קחשיב אף של יום טוב עצמן ואפי' אינן חלין בשבת. ודרך גוזמא קאמר להו:

תמידין. של חמשים שבתות השנה:

והלא כמה פסחים. כלומר כמה קרבנות מצינו שדוחין את השבת:

אפשר שיש ממנו תוחלת. לפי שבאותו הדור לא היו סומכין כל כך על הבבליים כדלקמן:

גמ' זו הלכה נעלמה מזקני בתירה וכו'. בתוספתא פ''ד נשנית וקצת בשינוי הנוסחא:

משנה: 39a אֵילּוּ דְבָרִים בַּפֶּסַח דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת שְׁחִיטָתוֹ וּזְרִיקַת דָּמוֹ וּמִיחוּי קְרָבָיו וְהֶקְטֵר חֲלָבָיו. אֲבָל צְלִייָתוֹ וַהֲדָחַת קְרָבָיו אֵינָן דּוֹחִין. הַרְכָּבוֹ וַהֲבָאָתוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם וַחֲתִיכַת יַבַּלְתּוֹ אֵינָן דּוֹחִין. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר דּוֹחִין׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וחתיכת יבלתו. של הפסח להסיר ממנו מפני המום או אם יבלת בידו של הכהן ובגופו המעכב את העבודה אין דוחין את השבת דהו''ל למיעבדה מאתמול. ומתני' דהכא בלחה והא דתנינן בפ' בתרא דעירובין חותכין יבלת במקדש ההוא ביבישה מיירי שנפרכת ויבישה אפי' בכלי חותכה כדמפרשינן התם:

מתני' אלו בפסח דוחין את השבת. בגמרא יליף לה מג''ש דבמועדו נאמר בפסח במועדו ונאמר בתמיד במועדו מה תמיד דוחה את השבת דגלי קרא ביה בהדיא דכתיב עולת שבת בשבתו על עולת התמיד אף פסח דוחה את השבת והדר ילפינן מהאי גזירה שוה תמיד מפסח לענין דחיית טומאה מה פסח דוחה את הטומאה בצבור דכתיב איש איש כי יהיה טמא לנפש ודרשינן איש נדחה לפסח שני ואין צבור טמאי מתים נדחין לפסח שני אלא עבדו הראשון בטומאה אף תמיד דוחה את הטומאה:

שחיטתו שא''א לשוחטו בלילה דביום כתיב ואגב תני נמי זריקתו ואע''ג דבלאו הכי לית ביה דחיית שבת שאינו אלא משום שבות:

ומיחוי קרביו. שמקנח הקרבים שלא יסריחו ושלא יהא נראה כנוטל את האימורין מתוך זבח מנוול כדקאמר הכא בגמרא:

והקטר חלביו. ובכלל זה נמי הפשיטו דג''כ דוחה את השבת לפי שאינו יכול להוציא את החלבים אלא אחר הפשיטו את כולו מפני הנימין:

אבל צלייתו והדחת קרביו אינן דוחין את השבת. שזה אפשר לעשות משתחשך:

הרכבתו. להרכיבו על כתיפיו ולהביאו דרך ר''ה לעזרה וכן להביאו מחוץ לתחום אין דוחין את השבת דמצי למעבדינהו מע''ש:

רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר מָמָל. אִם בָּא אָדָם לְדִין אַחַר גְּזֵירָה שָׁוָה [מֵעַצְמוֹ] עוֹשֶׁה אֶת הַשֶּׁרֶץ מְטַמֵּא בָאֹהֶל. וְאֶת הַמֵּת מְטַמֵּא בְכָעֲדָשָׁה. דּוּ דָרַשׁ. בֶּגֶד עוֹר בֶּגֶד עוֹר לִגְזֵירָה שָׁוָה. כָּךְ אִם יִהְיֶה הַשֶּׁרֶץ בְּיָדוֹ שֶׁלְאָדָם אֲפִילוּ טוֹבֵל בְּמֵי שִׁילוֹחַ אוֹ בְמֵי בְרֵאשִׁית אֵין לוֹ טַהֲרָה עוֹלָמִית. הִשִׁלִיכוֹ מְיָּדוֹ מִיַּד הוּא טַהוֹר. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. אָדָם דָּן גְּזֵירָה שָׁוָה לְקַייֵם תַּלְמוּדוֹ. וְאֵין אָדָם דָּן גְּזֵירָה שָׁוָה לְבַטֵּל תַּלְמוּדוֹ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. אָדַם דָּן קַל וָחוֹמֶר לָעַצְמוֹ וְאֵין אָדַם דָּן גְּזֵירָה שָׁוָה לְעַצְמוֹ. לְפִיכָךְ מְשִׁיבִין מִקַּל וָחוֹמֶר וְאֵין מְשִׁיבִין מִגְּזֵירָה שָׁוָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כך אם יהיה שרץ בידו וכו'. כלומר וכ''ת אין הכי נמי דאפשר שהשרץ מטמא באהל הא לא מצית אמרת הכי שהרי זה ידוע היא לדרשא דדרשינן לקרא דנשא לבבנו אל כפים וגו' בשמים כדדריש ליה בהאי תלמודא לקמן בפ''ב דתענית בהלכה א'. וכי אפשר כן אית בר נש דנסיב ליביה ויהיב גו ידיה אלא מהו נישא נשוי ליבינן לכף ידינן ואח''כ אל אל בשמים כך אם יהיה השרץ בידו של אדם אפי' טובל במי שילוח או במי בראשית אין לו טהרה עולמית השליכו מידו מיד טהור. מדרש אגדה זו כבר שמעינן שאין השרץ מטמא באהל שמיד שהשליכו מידו במקומו היא טהור:

עושה את השרץ מטמא באהל וכו'. דהיא דריש בגד ועור דגבי שרץ ודגבי טומאת מת לג''ש:

אָמַר רִבִּי מָנָא. אֲנָא שְׁמָעִית מֵרִבִּי יוּדָן וּמִן כָּל רַבָּנִין. מִפְּנֵי מַה נוֹהֲגִין בְּבֵית דִּין שֶׁלְמַטָּן בְּכָבוֹד. שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַחֲלוֹקֹת בְּיִשְׂרָאֵל. שְׁלֹשָׁה הִנִּיחוּ כִתְרָן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְייָֽרְשׁוּ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵילּוּ הֵן. יוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל. וְאֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. וְזִקְנֵי בְּתֵירָה. יוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל. אָמַר רִבִּי לָא. אֲפִילוּ נָשִׁים מֵאֲחוֹרֵי הַקַּורָיִין יוֹדְעוֹת הָיוּ שֶׁדָּוִד עָתִיד לִמְלוֹךְ. אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה תְנַייָן הֲוָה. לֵית לָךְ כְּהָדָא דְזִקְנֵי בְּתֵירָה דְּשָׁרוֹן גַּרְמוֹן מִן נְשִׂייוּתָא וּמְנוּנֵיהּ נָשִׂיא. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. אַף רִבִּי חֲנִינָה דְצִיפּוֹרִין לְרִבִּי מָנָא. אָמַר רִבִּי יוֹשׁוּעַ בֵּן קָבֻסַיי. כָּל יוֹמַי הָיִיתִי בוֹרֵחַ מִן הַשְּׂרָרָה. עַכְשָׁיו שֶׁנִּכְנַסְתִּי. כָּל מִי שֶׁבָּא וּמוֹצִיאֵנִי. כְּקוֹמְקוּם הַזֶּה אֲנִי יוֹרֵד לוֹ. מַה הַקּוֹמְקוּם הַזֶּה כוֹוֶה וּמַפְצִיעַ וּמְפַחֵם בּוֹ. כָּךְ אֲנִי יוֹרֵד לוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. חַס וְשָׁלוֹם דַּהֲוָה בָעֵי לָהּ. אֶלָּא דַהֲוָה אֲמַר. מָאן יֵימַר לִי דְּחוֹרָן מְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם דִּכְווָתִי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

חס ושלום דהוה בעי לה ר' יהושע בן קבסיו. מפני הכבוד והגדולה אלא שכך היה רגיל לומר מאן יימר לי שאיש אחר יותר ראוי לכך ויקדש שם שמים כמוני לפי שהנסיון בגדולה הרבה הוא. וכמו שבעו''ה מצוי הוא בדורות הללו כשעולין לגדולה מחללין שם שמים בסתר ובגלוי:

כך אני יורד לו. וכלומר בכל מיני תחבולות אני עומד כנגדו:

כקומקום הזה. שהוא רותח ומפציע ומפחם למי שנוגע בו:

אף ר' חנינה דציפורין לר' מנא. שהיה ר''ח ראש ישיבה בציפורי ומחל על כבודו ומינוהו לר' מנא:

לית לך. שהניחו כתרון מכל וכל אלא כהדא דזקני בתירא שהניחו והורידו עצמן מהנשיאות ומינוהו נשיא להלל:

יונתן בן שאול אמר ר' אילא אפי' נשים וכו'. כלומר אינן שוין הן מאי דחשיב להני כולהו שיונתן בן שאול כיודע בעצמו היה שהגדולה היא לדוד מה' שאפי' הנשים היושבות מאחרי הדלועים ללקטן יודעות היו שעתיד דוד למלוך. וכן ראב''ע לא מחל על כבודו מכל וכל אלא תניין הוה השני אחר ר''ג שכך אמרו ר''ג ידרוש וכו' ואח''כ ר''א בן עזריה:

יונתן בן שאול. לדוד. ואלעזר בן עזריה. לר' גמליאל לאחר שחזרו ומינו אותו ורבי אליעזר בן עזריה עבר מנשיאותו:

שלא ירבו המחלוקת בישראל. שזה יאמר כך וזה כך ולפיכך חולקין ג''כ כבוד לכל בית דין ובית דין בישראל מפני המחלוקת:

בבית דין שלמטן בכבוד. בבית דין של הנשיא:

רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. כָּל תּוֹרָה שֶׁאֵין לָהּ בֶיֵת אָב אֵינָהּ תּוֹרָה. תַּמָּן תַּנִּינָן. רָכַב עָלֶיהָ. נִשְׁעַן עָלֶיהָ. נִתְלָה בִזְנָבָהּ. עָבַר בָּהּ אֶת הַנָּהָר. קִיפֵּל עָלֶיהָ אֶת הַמּוֹסֵירָה. נָתַן טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ. פְּסוּלָה. [אֲבָל קוֹשְׁרָהּ בַּמּוֹסֵרָה. עָשָׂה לָהּ סַנְדָּל בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַחֲלִיק. פֵּרַס טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַזְּבוּבִין. כְּשֵׁרָה. זֶה הַכְּלָל. כֹּל שֶׁהוּא לְצָרְכָּהּ כְּשֵׁרָה. לְצוֹרֶךְ אַחֵר פְּסוּלָה׃] הָדָא יַלְפַּה מִן הַהִיא וְהַהִיא יַלְפַּה מִן הָדָא. הָדָא יַלְפַּה מִן הַהִיא. שֶׁאִם תָּלָה בָהּ סַכִּין לְשׁוֹחֲטָהּ כְשֵׁירְה. וְהַהִיא יַלְפַּה מִן הָדָא. שֶׁכָּל עֲבוֹדָה שֶׁהִיא לְשֵׁם קֳדָשִׁים אֵינָהּ עֲבוֹדָה. וְיַתִּירוּ לָהֶן עַל יְדֵי חוֹלָה. אֶלָּא כְרִבִּי אִימִּי. וַאֲפִילוּ תֵימַר כְּרִבִּי סִימוֹן. כְּשֵׁם שֶׁנֶּעֶלְמָה זוֹ כָךְ נֶעֶלְמָה זוֹ. אָמַר רִבִּי אָבוּן. וַהֲלֹא [אֵי] אֶיפְשַׁר לִשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת שֶׁלֹּא חָל אָרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַּׁבָּת. וְלָמָּה נֶעֶלְמָה הֲלָכָה מֵהֶן. כְּדֵי לִיתֵּן גְּדוּלָּה לְהִלֵּל.

אָֽמְרוּ לוֹ. מַה לַעֲשׂוֹת לָעָם וְלֹא הֵבִיאוּ סַכִּינֵיהֶן. אָמַר לָהֶן. הֲלָכָה זוֹ שָׁמַעְתִּי וְשָׁכַחְתִּי. אֶלָּא הַנִּיחוּ לְיִשְׂרָאֵל אִם אֵינָן נְבִיאִים בְּנֵי נְבִיאִים הֵן. מִיָּד כָּל מִי שֶׁהָיָה פִסָחוּ טְלֶה הָיָה תוֹחְבָהּ בְּגִיזָתוֹ. גְּדִי הָיָה קוֹשְׁרוֹ בֵין קַרְנָיו. נִמְצְאוּ פִּסְחֵיהֶן מְבִיאִין סַכִּינֵיהֶן עִמָּהֶן. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אֶת הָמַּעֲשֶׂה נִזְכַּר אֶת הַהֲלָכָה. אָמַר. כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבָטַלְיוֹן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הלכה זו שמעתי ושכחתי וכו'. מכאן עד כדי ליתן גדולה להלל כתוב לעיל פרק רבי אליעזר דמילה בהלכה א' ושם פירשתי:

אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ לָהֶן כָּל הַיּוֹם לֹא קִיבְּלוּ מִמֶּנּוּ עַד שֶׁאָמַר לָהֶן. יָבוֹא עָלַי כֵּן שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. כֵּיוָן שֶׁשָּֽׁמְעוּ מִמֶּנּוּ כֵן עָֽמְדוּ וּמִינוּ אוֹתוֹ נְשִׂיא עֲלֵיהֶן. כֵּיוָן שֶׁמִּינוּ אוֹתוֹ נְשִׂיא עֲלֵיהֶן הִתְחִיל מְקֶנְתְּרָן בִּדְבָרִים וְאוֹמֵר. מִי גָרַם לָכֶם לְצָרֵךְ לַבַּבְלִי הַזֶּה. לֹא עַל שֶׁלֹּא שִׁימַּשְׁתֶּם לִשְׂנֵי גְדוֹלֵי עוֹלָם לִשְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין אֶצְלֵכֶם. כֵּיוָן שֶׁקֶּנְתְּרָן בִּדְבָרִים 39b נֶעֶלְמָה הֲלָכָה מִמֶּנּוּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שהיו יושבין אצליכן. בירושלים כדאמרי' בפ''ג דיומא ואחר כך הלכו לבבל וקיבל הילל מהם:

כיון ששמעו ממנו כן. שאינו דורש הגזרה שוה מעצמו אלא כך הוא מקובל מפי שמעיה ואבטליון והם קיבלו איש מפי איש עד למשה מסיני:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source